היום השני, 21/9/02 יום שבת בשבוע




קמנו בבוקר ליום אפרורי, איך לא?


הנוף החקלאי מהגשר



כשנותנים לילד בישראל לצייר בית הוא לוקח צבע חום, לעיתים חום צהוב לצייר הקרקע. עליו בית, כמובן שלבן. הרקע כחול של שמיים ובקצה שמש צהובה ולעיתים מחייכת. כשנותנים לילד באנגליה לצייר אותו הציור: הוא לוקח צבע ירוק לצייר קרקע. צבע חום אדמדם לבית וכל השאר אפור. אבל לא נשמיץ כי בהמשך היום, ראו זה פלא, הופיע לה השמש ושמיים כחולים היו ברוב היום. מיד בבוקר ערכנו טיול קצר מתחת לאקוודוקט לצילומים. דורון שקע עם הרגל במים. מזל שלא נפל לנחל.


האקואדוקט מלמטה        האקוואדוקט



אחד הקטעים המעניינים בתעלות הוא הפתרון של המהנדסים במאות ה-18 ואילך כיצד לעבור עמק של נהר. הדרך הפשוטה היתה לבנות עשרות לוקים למטה ולמעלה אבל זה יקר, דורש המון מים למעלה, צורך המון עבודה למשיטים ולוקח המון זמן. לכן פיתחו את האקוודוקטים שהם תעלות נישאות על עמודים כמו מעבירי המים הרומיים או העותמניים. הבעייה היתה ביסוס רציני בעמק בוצי ומוצף עם נהר זורם למטה, ותעלה אטומה מברזל יצוק למעלה שגם תתחבר לתעלות החפורות משני הצדדים בלי לאבד מים. מבצע הנדסי כביר שכמותו נבנו רבים. אנו פגשנו את האקוודוקט בבוקר השני בקוסגרוב וגם עגנו בצד התעלה, ירדנו לנהר האוז שמלווה את התעלה לרוב אורכה וממנו אף שואבים מים לחלקים העליונים


האקואדוקט מלמטה        האקואדוקט מלמטה


הסירה שלנו על האקואדוקט



ארוחת הבוקר היתה ליקוט פטל מהשיחים. כמות שמספיקה לארוחה שלמה. התקדמנו קצת בשייט ואז חנינו להכנת ארוחת בוקר כלבבנו, לה חיכנו שבוע שלם: סלט קצוץ דק, חביתה עם קבנוס (שהבאנו מהבית, עם הטעם שאנחנו רגילים) לחם (עם זחוק, שוב מהבית) וכן ממרח סלמון. זה חבל שאין בארץ אבל נביא קצת מכאן. ולדרך ! מתקדמים ל-Cosgrove ו ל-lock הראשון.


הלוק הראשון        אורנה מצליחה לפתוח את ההדלת הראשונה בלוק הראשון בנסיון ראשון        עוברת לצד השני        אורנה מצליחה לפתוח את הדלת השניה


בשמחה אני רצה להפעיל את ה- lock . לפתוח השער אני מצליחה, אבל אז צריך ללכת לשער השני, למלא מים ולפתוח ה- lock השני. כאן החוש הטכני "המצויין" שלי כמובן שבוגד בי. אני לא יודעת מה לסובב, מה להרים, לאיזה צד....מזל שמנגד הגיע סירה העושה דרכה לכוון השני, הם באו לעזרתי. קיבלתי שעור מעשי בהפעלת lock`s. עליזים ושמחים המשכנו בדרכנו.


בינתיים הדלת הראשונה נסגרת מעצמה. אורנה אובדת עיצות        ותיק בא לעזרתה


שקט ושלווה בכל. ברבורים וברווזים מכל עבר.


מראה טיפוסי לתעלות


שבת היום והרבה מקומיים יוצאים לבילוי סוף שבוע. מנפנפים הי לכולם. המצלמה עובדת ללא הרף. תמונות, שיקופיות, דיגיטלי בלי סוף.


וילה על התעלה שעברה הסבה לפאב מסעדה


הגדות מיוערות           מדי פעם עוברים ליד וילות משגעות על המים


מגיעים ל- Stoke Bruerne . כאן יש מערכת של 7 lock`s .


עוגנים בסטוק ברוארן


ושוב בשימחה דורון מנווט ואני יצאת להפעיל המערכת. למזלנו הגיע סירה נוספת ואת כל המעברים עשינו יחד דבר שנהוג ואף רצוי לעשות. המזל הוא: 1. אני לא מסוגלת להפעיל המערכת לבד. 2. בכל מקרה המעבר קשה ורצוי שתי סירות לתפעל. (מבחינת כח פיזי ולא תיחכום גדול בהפעלה, כי בהמשך מסתבר שהסיפור פשוט מאד). אבל בשלב זה עדיין נראה לי הנושא מסובך. דורון השמיץ אותי על אזלת ידי, והבידור שאני עושה לכל הנוכחים והוחלט שאני אנווט הסירה ודורון יעבוד בפתיחת וסגירת ה-lock`s.


אורנה מעיזה להשיט את האונייה לבד עם המצלמה הנצחית כמובן


אבל גם כאן אני מפגינה חוש "מעולה" ולוקח לי זמן להפעיל הסירה כמו שצריך. הסירה השניה נכנסת למרווח בין ה-locks ראשונה, ואני לאט לאט נצמדת לימין ונכנסת גם. לצורך עצירה יש לנסוע רוורס ומיד לעבור להלוך סרק. הסירה השניה עומדת במקום, ושלי כל הזמן מתנועעת קדימה. אני מנסה לייצב אותה- ואז אחורה. אבל בסופו של דבר הסתדרתי.עם כי היתי בלחץ וכולם אמרו לי להרגע ושזה כלום. הזוג שהיה איתנו במעבר ב- locks גרים בליטון בוזרד , דרומה ממילטון קינס (נגיע לשם בהמשך). הסירה שייכת להם והם יוצאים לבילוי סוף שבוע- חלומו של דורון ! הגענו ל lock האחרון ב- Stoke Bruerne והמעניין ביותר. הוא נמצא במרכז העיירה צמוד למוזאון התעלות של אנגליה. כל הנופשים והמטיילים יושבים על הספסל, אוכלים גלידה ומחכים לאקשן. ואז שמגיעים פריירים בעלי הסירות כולם מסתכלים איך הם עובדים קשה, ולעיתים נותנים עצות. הילדים רוצים לעזור.


חמים ונעים אז אוכלים גלידה עם הילדים           המון מטיילים באים להסתכל על התעלות והלוקים          זוג אמריקנים שהזמינו אותנו לסירתם


בעלי הסירות יורדים, פותחים וסוגרים locks . ממלאים ומרוקנים מים. עבודה קשה ומאומצת. כל הצופים מסתכלים בהנאה.


מוזיאון התעלות בסטוק ברוארן           הפאב המקומי ומסעדת הפיש אנד צ'יפס


לאחר שעברנו, החנינו הסירה בצד. טיול קצר במוזאון ומבט על העיירה. ואז, כמו כולם קונים גלידה. יושבים ומחכים ואז מגיעים הסירות למעבר ואנחנו עומדים ומשקיפים איך אנשים אחרים עובדים קשה. חוזרים לסירה. הביאו לנו את האופנים שהזמנו. שמו אותם על הגג. מיד עם היציאה מהעיירה מגיעים ל-Blisworth Tunnel . המנהרה הארוכה ביותר בתעלות באנגליה. אורכה כ-3 ק"מ. דורון לחוץ כי לא רואים כלום ובתוך המנהרה חושך מוחלט. יש לסירות פנסים המאירים קדימה והצידה לצורך זה אז כל מה שרואים זה את הקיר הצמוד לסירה ומנסים לשמור על האמצע. התעלה במנהרה צרה במיוחד בגלל הקושי לחפור והעלות לכן מפחיד לפגוש סירה אחרת ממול - ממש מתחככים זו בזו. אני צריכה לשמור על הימין. אסור לי לדבר על שום נושא כי זה מסיח את דעתו.


הכניסה למינהרת בליסוורת           עם מטריה בתוך המנהרה           ביציאה מהמינהרת בליסוורת           מחוץ למינהרת בליסוורת


המדריך אמר לנו שבתעלה יש מקומות שנשפכים מים ולכן כדאי להחזיק מטריה. אבל זה נורא מצחיק. אני מנסה לצלם בחושך כי צריך להנצחי המראה- אך דורון מתרגז. אם הוא היה רואה כמה זה מצחיק, אולי היה מגיב אחרת. כ-45 דקות לקח לנו לעבור המנהרה. בדרך עברו מולנו שתי סירות. לפנינו היתה סירה נוספת. לקראת הסוף הותזו מים מהתיקרה וטוב שהיתה לנו מטריה !


פרה במים


כבר אחרי הצהרים. השמש נמוכה. צבע המים משתנה. מים שקטים, רגועים. ברווזים שטים בכל מקום. שדות מרעה מכל עבר. כבשים, פרות, סוסים. ברקע דורון: זה מתאים לי. הייתי קונה את הבית של הכפרי עם כל עדר הכבשים. הייתי מגדל כבשים ובשבתות שט לי בתעלה. מחליטים להמשיך ולשוט ככל שניתן. חניה נוספת ב- Blisworth .הולכים למכולת לקנות דבר מה שחסר (זיתים ופפריקה-שלא מצאנו) ומטיילים בעיירה. בתים קטנים דו משפחתיים עם חצר , לחלקם ירידה לתעלה, גינות מהממות. שנינו הסכמנו שמתאים לנו בית כזה וגינה ובעצם לא צריך כלום יותר בחיים. השקט, הרוגע, היופי מתאימים לנו. חזרה לסירה במטרה להתקדם כמה שיותר עד שיחשיך. השמש נוטה לשקוע. נעשה חשוך. כבר לא רואים ספינות שטות. אנחנו מחפשים מקום טוב לחניה ונכנסים לחושך. אני עוברת לקידמת הסירה. המים שקטים, גוון אדמדם מהשקיעה ואחר כך מתכהים לאט לאט. ברקע נשמעים ציוצי ציפרים, ואנפה עפה נמוך על פני המים. הרוגע נכנס לנשמה.


מבט נוסף על השקיעה           שקיעה בתעלה           עוגנים בדמדומים


בשעה טובה אנחנו חונים במקום הנקרא : Bugbrooke Marina. אנחנו מכינים ארוחת ערב נהדרת. דורון שוטף כלים ואני מנגבת. מקלחת ראשונה בסירה – מים רותחים, כיף ! ברקע מקהלת הצבא האדום. C.D חדש שדורון קנה. התוכנית להמשך- סרט ודאו ולישון. מחר מצפה יום ארוך עם locks קשים יותר מהיום . לילה טוב.


ברבור לבן לפני החשיכה



           
picture

 

קישורים נוספים


Google