החיים על התעלה




ההכנה לשיט מתחילה בבית והיא כוללת תכנון השיט, קביעת המועד הרצוי, האזור, השותפים לשיט אם יש, הזמנת הסירה והצטיידות. רצוי להביא בחשבון מספר עקרונות כלליים: העונה העדיפה היא אביב, קיץ סתיו, בקיץ הימים ארוכים יותר אך הצפיפות על התעלות רבה ובהמשך נראה שהיא משמעותית ביותר. בעונות המעבר הימים קצרים יותר אך הצפיפות פוחתת.


קלימוגרף של לונדון


בקלימוגרף הבא אנו רואים את תנאי מזג האויר הצפויים. הקלימוגרף הוא של לונדון אך הוא יתאים במידה רבה למרכז אנגליה. בחלקו העליון מספר שעות התאורה ביממה לכל חודש (השיט מתבצע אך ורק בשעות האור). במרכז הטמפרטורות הממוצעות ולמטה כמות הגשם במ"מ לכל חודש – ניהוג הסירה מתבצע במקום פתוח על הסיפון, כמו כן, יציאה מהסירה לטיולים בסביבה, בילוי בערב וכדומה מושפעים מתנאי מזג האויר. מזג האויר אינו משפיע על מי התעלה שכן אין בתעלות גלים ומפלס המים פחות או יותר קבוע. הסירות עצמן אטומות למי הגשם והציוד שעליהן אינו רגיש לרטיבות. בשיא העונה (חודשי הקיץ) יש סירות רבות מאד על התעלות ונוצרים מעין פקקי תנועה. לאורך התעלות יש גשרים רבים בהם רק סירה בודדת יכולה לעבור לכן כאשר בקיץ המוני סירות על התעלות, יש המתנה רבה יחסית לפני הגשרים. הכלל הוא שהמגיע ראשון לגשר עובר ראשון. זמן ההמתנה בגשר הוא קצר יחסית כי המעבר של סירה לוקח שניות אחדות בלבד. המתנה רבה יותר צפויה בתאים (locks) ששם זמן מעבר לסירה לוקח כ 10-20 דק' תלוי במיומנות המשיט, סוג התא ומצב המים שבו.


בתוך הלוק



מכיון שבכל תא יכולות לעבור בו זמנית רק 2 סירות וקודם עוברות הסירות שמצב התא מתאים להן (הסבר בהמשך) הרי שזמן ההמתנה עלול להתמשך אף יותר. יחד עם זאת, ראוי לציין השייטים מנצלים את ההמתנה למעבר בתאים כדי לעשות הכרויות, להתעדכן על המצב בתעלות, ביקורים הדדיים וכו' וכולם מציינים שזו אחת המטרות העקריות של השיט לכן אין לחץ, כעס או תחרות וכולם נהנים ומנצלים את ההמתנה עד תום.


גן עדן על התעלות



בחירת האזור תלויה בכמה גורמים. האם זה השיט הראשון? האם מעונינים שנקודת היציאה והחזרה יהיו קרובות למקום מסוים, למשל, אם הטיול מתחיל בלונדון ומשם יוצאים לשיט ורוצים לחזור להמשך טיול בלונדון עדיף לבחור נקודת יציאה וחזרה ומסלול קרובים ללונדון. ניתן לבחור באתרי יציאה וחזרה כמעט בכל אזור באנגליה. ברור שנעדיף בכל פעם מסלול חדש. ניתן לבחור מסלול טבעתי או הלוך-חזור. תלוי במשך הטיול ובאזור הגאוגרפי. לא בכל מקום יש טבעתי. מנסיון, גם כששטים הלוך-חזור באותו מסלול רואים בכל כיוון מראות אחרים כך שאין הפסד. המסלול משתנה גם על פי העדפות אחרות: האם אנו רוצים אזור טבעי יותר, יותר עיירות, יותר שטוח (פחות תאים) או יותר גבעי (יותר תאים ויותר עבודה גופנית). מבחינת ציוד, יש להערך עם מה שפחות ואם יוצאים וחוזרים לאותו מלון, ניתן להשאיר בו מזוודות מיותרות. אין צורך לקנות מבעוד מועד מזון. להביא דיסקים של מוסיקה, הרבה מאד פילמים לצילום, בגדים בהתאם לעונה – בכל חודש צפוי גשם, בלילות קריר. פלאפון קולטים בכל מקום לאורך התעלות. במשרדי ההשכרה ניתן בד"כ לשכור סרטי וידאו, אופניים ומקבלים מפות של הנתיבים הקרובים. רוב משרדי ההשכרה אינם בלונדון לכן סדר הפעולות הוא כדלהלן:

א. קביעת האזור והתאריכים המועדפים.

ב. התקשרות עם חברות ההשכרה דרך האינטרנט או בכל דרך אחרת, קבלת הצעות מחיר ומידע על סירות פנויות בתאריכים המבוקשים.

ג. הגעה לאתר ההשכרה. שימו לב, הם מקפידים על דיוק בזמני הגעה והחזרת הסירות. איחור בהחזרה עלול לעלות בקנס כספי.

ד. קבלת הסירה לוקחת כשעה עד שעה ומחצה.

ה. ברוב המרינות יש בקרבת מקום סופרמרקט שבו אפשר להצטייד באוכל לכל התקופה, למעט חלב ותוספות חיוניות שמתגלות בהמשך.

ו. אם אין במקום סופר, מקבלים הדרכה מהמשכיר היכן ניתן להצטייד בדרך.

ז. הסירות מצוידות בדלק לשבוע לפחות, מים ל 4 למספר ימים ויש צורך למלא מים שוב או לרוקן את הביוב כעבור 3-4 ימים. הפעולה נמשכת כמה דקות ועולה סכום זניח. זוג יכול להסתדר שבוע עם המים והביוב.

ח. לאחר שמקבלים את הסירה, מקבלים הדרכה על התפעול כולל תרגול חי. מבררים עם המשכיר על נתיבים סגורים או המלצות אחרות, מתכננים עימו מסלול ולו"ז עד להחזרת הסירה. כמובן שניתן לשנות מסלול בדרך על פי הרצון. כעת יוצאים לדרך. מהירות השיוט כ 3-4 מיל לשעה כלומר 5-7 קמ"ש (מהירות הליכה ברגל). כלומר, ניתן להביא בחשבון שביממה שבה יש 10 שעות אור ניתן באופן טכני לשוט כ 50 עד 70 ק"מ ויותר אך בפועל המרחק מתקצר בהרבה. הסיבות לכך הן: 1. בד"כ לא מתחילים לשוט מאד מוקדם בבוקר
2. בד"כ מפסיקים לשוט בערב מוקדם לפני רדת החשיכה
3. בדרך עושים עצירות שונות לצורך מנוחה, פיקניקים, טיולים בסביבה הקרובה, הצטיידות וכדומה
4. כל תא הצפה לוקח זמן שווה ערך ל- 1-2 ק"מ שיוט. לכן, כאשר מחשבים את המרחק אותו מתכננים לבצע ביום נתון, כל תא הצפה בדרך יהיה שווה לעוד 2 ק"מ שיוט למשל.
ט. קניית האוכל תלויה בכוונת השייטים לאכול בסירה. הסירה מצוידת כך שבעיקרון ניתן לאכול את כל הארוחות בסירה ללא צורך בהוצאה נוספת על מזון במסעדות. המקרר יכול להכיל את כל האוכל שנקנה, יש מספיק ארונות לאחסון וכל ציוד הבישול הנדרש. רבים נוהגים לאכול רק בסירה.
י. לאורך המסלול יש מסעדות ופאבים בהן ניתן לאכול בזול יחסית. רבים נוהגים לצאת בערב לארוחה ושתיית בירה באחד הפאבים שעל התעלה או לעצור לארוחת צהרים באחת המסעדות.


תפעול התאים (locks): כדי לעלות ממפלס נמוך לגבוה או כדי לרדת, מי התעלה שעליהם הסירה צפה צריכים לעלות או לרדת. לצורך זה הקימו באותם מקומות מעין סכרים עם דלתות (תאי הצפה) שהסירות נכנסות לתוכם, ובהם מעלים או מורידים את מפלס המים. הפעולות המתבצעות ע"י המשיט הן פתיחת התא, כניסה לתוכו, הצפתו או ריקונו, פתיחתו שוב ויציאה ממנו. כל תא סגור משני צדדיו ע"י שתי דלתות, הדלתות עשויות מעץ עבה ביותר, בתחתית הדלתות יש מעין מחיצות (paddles) דרכן המים נכנסים ויוצאים שאותם מרימים בעזרת מנגנוני הרמה מיוחדים המופעלים במפתחות שמסופקים עם הסירות עצמן. פתיחת וסגירת הדלתות עצמן נעשית ע"י דחיפת מנופים גדולים עשויים מקורות עץ עבות. שתי הפעולות: סיבוב המפתחות ודחיפת המנופים כרוכות במאמץ גופני מסוים. למרות שיותר קל לגברים לעשות זאת, מקובל שהנשים שבצוות עושות עבודה זו ולא מסיבות שוביניסטיות. על כך בהמשך. לאחר שאחד המשיטים פתח את הדלתות, המשיט השני מכניס או מוציא את הסירה מהתא, שוב סוגרים הדלתות, הראשון נכנס לסירה וממשיכים בדרך. נהוג שכאשר הסירה נכנסת לתא, קושרים אותה לדופן על מנת שלא "תשתולל" בתוכו כאשר המים פורצים פנימה או החוצה דרך המחיצות התחתיות. אם יש שתי סירות בתא, הפעולה הזו מיותרת במידת מה.










1.סירה מתקרבת לתא סגור
            2.השערים פתוחים
                    3.הסירה נכנסת לתא
                            4.התא סגור
                                    5התא מתמלא והסירה מתרוממת
                                            6.התא נפתח
                                                   7.הסירה בחוץ במפלס גבוה יותר



חניית הסירה על התעלה:


סירה עוגנת והולכי רגל בשביל הגרירה



לאורך גדות התעלות יש בצד אחד שביל גרירה (tow path) שהיה מיועד לסוסים. בצד זה מותר לחנות כמעט בכל מקום. מאיטים את הסירה ואם צריך אפילו הופכים כיוון המדחף, מכוונים באלכסון לגדה ונצמדים אליה. אחד מהשייטים קופץ לקרקע, תופס בחבל שקשור אליה ובולם אותה למצב עצירה. הקשירה לגדה מתבצעת לעמודי קשירה מיוחדים. במידה שאין כאלה בנמצא, בכל סירה יש יתדות ברזל ופטישים. תוקעים יתדות בקרקע וקושרים החבלים אליהם. יש להזהר שלא להפריע את התנועה בשביל הגרירה שבו משתמשים דייגים, מטיילים, רוכבי אופניים וכדומה. במיוחד בלילה. ניתן לכסות את היתדות בשקיות לבנות כדי שיראו היטב. אם עוזבים את הסירה, סוגרים חלונות ווילונות ונועלים כל הפתחים. מאד נדיר לשמוע על גניבות אבל למה לקחת סיכון. לחניית לילה מומלץ לבחור אתר רחוק מכבישים ומסילות ברזל. יש אנשים שמעדיפים לחנות בקרבת מרכזים עירוניים או מרכזי בילוי, מרינות, פאבים וכו' ואחרים מעדיפים דווקא מקומות מבודדים מתחת לעצים עבותים, ליד שדות מרעה. כל אחד והעדפותיו. חיי חברה על התעלות: על התעלות פוגשים אנשים רבים. נהוג לומר שלום, לנפנף ביד, לזרוק טיפים וכו'. המפגשים העקריים נערכים בתאים. שם נוצרות חברויות קצרות או ארוכות. זה מתחיל בשיחה, מאיפה אתם, כמה זמן אתם שטים, איפה יצאתם, מי איתכם בסירה, איך מסתדרים וכו' ומכאן קצרה הדרך לשיחה על המשפחה, מזג האויר, פוליטיקה וכו'. לכן, כפי שציינתי קודם, נשים הן המשוחחות העקריות והמקום המתאים ביותר לכך הוא בתאים. הנשים פותחות וסוגרות ביחד את המחיצות והדלתות הכבדות תוך כדי שיחה קולחת והגברים נוהגים את הסירות פנימה והחוצה מהתאים. הגברים משוחחים בד"כ על הסירות, המנועים וכו'. כולם נחמדים ושמחים לתת יד, ללמד, לעוץ עצה. למעוניינים ללמוד עוד על השיט על התעלות, להלן מספר אתרי אינטרנט :

http://www.britishwaterways.com/site/Home%255F1.asp
http://www.canalholidays.com/details.htm
http://www.canalholidays.co.uk/
http://www.canals.com/maps/south.htm
http://www.canaljunction.com/vispeop.htm
http://www.canaltime.com/


           
picture

 

קישורים נוספים


Google