מהן התעלות ?




באתר תמונות רבות באיכות גבוהה. הן מופיעות בצורה מצומצמת. כדי לראות את התמונה באיכות המקורית יש להציב עליהן את הסמן וללחוץ על המקש השמאלי בעכבר. כאשר מופיע סימן צלב חיצים בפינה הימנית למטה ניתן ללחוץ עליו ולקבל את התמונה בפורמט המלא.


על מנת שהגולש(ת) יבין את מהות הנושא, להלן הסבר קצר:


מפת התעלות       מפת התעלות


התעלות באנגליה נחפרו לצורך הובלת חומרי גלם וסחורות. במפות למעלה נראות התעלות כפי שהן היו במאה ה 19 וכיום. התעלות הראשונות נחפרו עוד בתקופת הרומאים. החפירות העקריות החלו במאה ה- 16 ואילך ובמאה ה- 18 כבר היתה רשת תעלות מרשימה ביותר. נחפרה רשת שלמה שמכסה שטחים נרחבים באנגליה ובווילס מהן נשארו כיום כ 3220 ק"מ , וכן מעט תעלות בסקוטלנד ואירלנד. רשת תעלות דומה קיימת בצרפת וקיימות רשתות דומות קטנות יותר בגרמניה, הולנד, בלגיה ועוד. כפי שנראה בהמשך, הקמת מערכת כה גדולה ומסובכת חייבה הון רב של חברות פרטיות, יכולת טכנית מפותחת ובעיקר מאמץ לאומי והכוונה ממשלתית. למרות שהתעלות התפתחו בשטחים מישוריים למדי, עדין היה צורך להתגבר על שינויים טופוגרפיים מסוימים (בד"כ מעבר דרך גבעות נמוכות, חציית אפיקי נהרות וכדומה). בדרך כלל התעלות נחפרו לאורך קווי גובה והחופרים השתדלו לעלות ולרדת כמה שפחות אך כאשר נאלצו לעבור רכס, ומכיון שמים תמיד יזרמו רק למטה, לא היתה ברירה אלא לעלות לגבהים מסוימים ולאחר מכן לרדת בחזרה, לכן פותחו שיטות שונות של להעלות ולהוריד את הסירות למפלסי שיט משתנים. המתקן הנפוץ ביותר הוא תא ההצפה (lock) שיתואר בהמשך אך פותחו גם מעליות לסירות ועוד כהנה וכהנה פטנטים שונים ומשונים.


תמונת לוק תא ציפה      סדרת תאים



במקומות אחדים נבנו עשרות תאים זה אחר זה ולעיתים נחפרו מנהרות תת קרקעיות ארוכות כדי לשמור על קו גובה אחיד. כדי לחצות אפיקי נהרות, נבנו גשרים ארוכים עם אקוואדוקטים בהם הסירות שטות בתוך תעלה מלאכותית תלויה באויר.


הסירות עצמן היו צרות וארוכות על מנת שיוכלו לעבור זו לצד זו בתעלות הצרות אך ארוכות דיין להוביל סחורות בנפח גדול. במקורן, במאות ה-17 עד ה-19 הן היו ללא מנוע ונגררו ע"י סוסים או אפילו ע"י אנשים. לצורך זה, נבנו לאורך כל התעלות שבילי הליכה לסוסים. לאחר המצאת המנוע, הן הונעו בכח מנועי קיטור, לאחר מכן מנועי דיזל. התעלות חצו יערות, שטחים חקלאיים, כבישים, מסילות וכו'. לכן, מעל התעלות נבנו אלפי גשרים שמאפשרים לאנשים וכלי רכב לעבור אותן מצד לצד. התעלות עצמן צרות, החל מ 4-5 מ' במקומות הצרים (המינימום הוא 4.3 מ' שמאפשר לשתי סירות שרוחבן הסטנדרטי 2.13 מ' לחלוף זו על פני זו) ועד כמה עשרות מטרים במקומות הרחבים המיועדים בד"כ לצורך סיבוב הסירות. עומק התעלות קטן בד"כ ואורכן כמה עשרות ק"מ כשהן מתחברות אחת לשניה בצמתים שונים וכך נוצרת רשת שלמה, כמו מערכת העצבים. במקומות שונים התעלות מתחברות לנהרות ומשם ניתן להגיע בשיט עד הים. התעלות של סקוטלנד, אירלנד והחוף של דרום אנגליה אינן מחוברות לרשת העיקרית של המרכז. התעלות הוקמו ע"י חברות פרטיות וציבוריות שונות אך כיום הבעלות עליהן היא של רשות התעלות הבריטית האחראית על השיקום שסימלה נראה כאן., התפעול והתחזוקה שלהן. לא כל התעלות הישנות שוקמו וחלקן עדין נמצאות בשיקום ונפתחות מדי פעם. לעיתים אף סוגרים זמנית קטעים לצורכי תחזוקה. המים הממלאים וזורמים בתעלות יצרו סביבן חיים וטבע. בעוד שהשטחים הטבעיים הלכו והתמעטו בשל הפיתוח החקלאי והאורבני, הרי שסביב התעלות התפתחו שדרות עצים ענקיים, משטחי ירק, נופי ביצה, סבך ירוק ואקוסיסטמות שנעלמו זה מכבר מהעולם באזורים אלו. בנוף הזה התפתחו אוכלוסיות בעלי חיים מגוונות כולל דגים, צבים, לוטרות ועוד ומגוון עצום של עופות מים וציפורים. בשדות הקרובים משוטטים אלפי פרות, סוסים וכבשים. השימוש המקורי בתעלות נפסק בתחילת המאה ה-20 בעקבות התפתחות הרכבות. כבר במאה ה- 19 החלו לשוט על התעלות נופשים בסירות מפרש או נגררות והדבר הפך לבילוי נפוץ ומקובל ומשנות ה- 30 החלו אנשים לשפץ את סירות המטען המקוריות ולהופכן למעין צימרים צפים ואף מגורי קבע. בשנות ה-60 ואילך הפך השיט על התעלות לענף תיירות ונופש נכבד בעיקר באנגליה וצרפת. לשם כך שוקמו התעלות על המתקנים השונים, והתפתחה תעשייה תיירותית שלמה סביבן. התעלות משמשות למגוון תחומי נופש כגון דיג, שיט, טיול ברגל ובאופנים, צילום, צפיה בציפורים ועוד.


סירות חונות על התעלות



           
picture

 

קישורים נוספים


Google